סדנת מחקר - חז"ל והחוק הרומי: שנת הלימודים תשפ״א
במימון הקרן הלאומית למדע | פרוייקט ״יצירת ההלכה תחת רומא״ 
הלינק להפצה של הדף הזה הוא https://paper.dropbox.com/doc/present/oyX9Lqcexgf002gndRD5K

והטופס לרישום כאן: https://forms.gle/yRe4c88PTpEMduhm8
 
בשנים האחרונות אנו עדים להתעוררות מחודשת של הדיון בשאלת הזיקות בין ההלכה התנאית והמשפט הרומי, ובמסגרת זו גם למחלוקות חדשות בין החוקרים לגבי משמעותן של זיקות אלו. יש הטוענים לזיהוי דיונים דומים בשתי השיטות, ומבקשים להסיק מדוגמאות מקומיות גם קשר עקרוני וכללי יותר ביניהן, ולעומתם אחרים מוסיפים להחזיק בדעה שהמפגש בין שתי מסורות נורמטיביות אלו, כאשר הוא קיים, הוא אנקדוטלי וחסר חשיבות.
 

הסדנה שתתקיים בשנת תשפ"א במסגרת פרויקט "יצירת ההלכה תחת רומא: היצירה המשפטית של התנאים על רקע ההקשר המשפטי הרומי" באוניברסיטה העברית, תוקדש לבירור סוגיות מתודולוגיות הקשורות לדיון זה. בין היתר נעסוק בשאלות הבאות: מהם המאפיינים של הזיקות בין ההלכה התנאית והמשפט הרומי? כיצד ניתן לזהות השפעה של המשפט הרומי על הדין התנאי, להבדיל מדמיון הנובע ממסורות משפטיות משותפות, או מהתפתחות מקרית ועצמאית? מתי דמיון בין מקורות מעיד על מפגש שטחי ומתי הוא מהווה אינדיקציה להשפעות  עומק? מה ניתן להסיק מעיון בדוגמאות הספציפיות שהוצגו במחקר לגבי ערוצי המגע בין החוק הרומי על שלוחותיו: המנהל המשפטי בפרובינקיה, הדיונים של המשפטנים הרומיים, והספרות המשפטית לבין בית המדרש ויוצרי ההלכה התנאית? 
 
חוקרות וחוקרים העוסקים בתחום מוזמנים להשתתף בסדנה ולהציג בה את מחקריהם בכל שלב של העבודה, לקבל משוב מהמשתתפים ולתרום לעבודתם של אחרים באמצעות השתתפות פעילה בשיחה. הסדנה תהווה מצע לגיבוש קהילה מחקרית סביב השאלות הללו, וכן לייסוד קשרים בין קהילה זו לבין חוקרי משפט של העת העתיקה שיוזמנו להתארח בסדנה, מהארץ ומחו"ל.
  • הוועדה המארגנת: עמית גבריהו; יעל וילפנד בן-שלום; אורית מלכה; יאיר פורסטנברג

הרישום לסדנה בקישור הבא:
 
 המפגשים ייערכו אחת לחודש ביום ראשון בשעה 11:30
** כאן יעלו קישורים למפגשי זוּם וחומרי קריאה **

1.11 יאיר פורסטנברג  

ערוצי השפעה טקסטואליים: דרכם של מקורות חוק רומיים לקבצים התנאיים
האפשרות להעריך את מידת ההשתלבות של ההלכה התנאית בתוך הסביבה המשפטית הרומית תלויה במידה רבה בבירור ערוצי הפצה של ידע משפטי בפרובינקיה. מספר חוקרים סקרו את ערוצי החשיפה האפשריים, אך מחקרים חדשים הרחיבו את היכרותנו עם סוגי הממשק של האוכלוסייה המקומית עם החוק הרומי, ודרכי ההפצה של ידע משפטי דרך מתווכים מקומיים. על רקע זה נוכל לחזור לספרות התנאית, המוסיפה מימד טקסטואלי לזיהוי חדירה של סוגים שונים של ידע משפטי רומי. בהרצאה אבקש להצביע על מספר קבצים טקסטואליים מובחנים שבהם מצוי ריכוז של זיקות למקורות שונים של החוק הרומי. במקום דימוי של ידע ספורדי הנקלט מן האוויר, ניתן להתחיל לשרטט את רמת ההיכרות בתחומים שונים בהתאם לסוג הידע המשפטי הרומי המשתקף בהם. בעוד שמקורות מסויימים מראים זיקה לספרות לימוד, אחרים נעוצים בפרסום תקנות הפרייטור. 

לקראת ההרצאה, הנה קריאת רקע היסטורית-מתודולוגית עם התייחסות קצרה למספר דוגמאות שנדון בהם גם בהרצאה:
למעוניינים, מצורף המאמר של ג’קסון, המציג את הדיון המקיף ביותר בשאלת ההשפעה של החוק הרומי על ההלכה, על שלל המימדים שצריך לבחון:

29.11 אורית מלכה ויקיר פז

                                                                                                  :Si quis servum captum ab hostibus redemerit
 הלכת "עבד  שנשבה ופדאוהו" על רקע החוק הרומי 
בעבודות קודמות בחנו השפעה של המשפט הרומי על הלכות ספציפיות בתוספתא ובכמה ברייתות המופיעות בתלמוד הבבלי, העוסקות בהיבטים שונים של שבי. בפרויקט זה נבחן את הקרבה הטקסטואלית בין מקטע ארוך יותר במשנה גיטין פרק ד' , העוסקת הן בענייני שבי הן בענייני עבדים, ובין קטע מתוך חיבורו של המשפטן הרומי טריפונינוס, Disputationes. מלבד מקבילה טקסטואלית ישירה למשנה גיטין ד,ג, העוסקת ב"עבד שנשבה ופדאוהו, אם לשום עבד אם לשום בן חורין", ההשוואה בין שני המקורות חושפת קשר עמוק יותר בין סדרת הלכות במשנה ובין כמה סעיפים עוקבים בחיבורו של טריפונינוס. מה ניתן להסיק ממקבילה זו לגבי הקשר בין ספרי המשפטנים הרומים וסדר הלימוד בבית המדרש התנאי?

מצורף כאן מאמר קודם שלנו העוסק במעמד המשפטי של נכסי שבוי בהשוואה לחוק הרומי. המאמר יהווה הקדמה טובה לסוג הזיקות שזיהינו עד עכשיו בין תפיסת ההשלכות המשפטיות של שבי בחוק הרומי ובהלכה התנאית.   

כן מצורף דף מקורות שיידונו בסדנה. 

27.12 יעל וילפנד בן-שלום 

מעמד הגר בהלכה – האם ניתן להוכיח השפעה רומית?
במפגש אציג בכמה מקרי מבחן כדי לפתוח דיון בשאלה עקרונית: איך ניתן לקבוע השפעה רומית במקרה ספציפי? אתייחס לשני היבטים: ראשית, איך עלינו להגדיר את המונח "השפעה", ושנית, איזה קריטריונים עומדים לרשותנו בבואנו לברר האם במקרה מסוים ניתן להצביע על השפעה רומית על ההלכה. 
מעמד הגר בהלכה מהווה דוגמא מעניינת לתחום הלכתי שאינו יכול להתבסס על החוק המקראי (לפחות לא באופן ישיר). אתייחס בקצרה למאמר: "'הגר שניתגיירו בניו עמו': אזרחים חדשים וילדיהם בחוק הרומי גרים וילדיהם בהלכה התנאית" (מצורף כאן), ואתמקד בשאלת השפעת מעמד העבד המשוחרר בחוק הרומי על מעמד הגר בנישואים. עד כה עסקתי בנישואי בת הגר עם הכהן (מאמר מצורף) ועכשיו אני בוחנת גם את הדעות השונות בנוגע לשייכותו של הגר לקהל ה', לנושא זה (לצד דוגמאות נוספות) אתייחס ביתר פירוט במפגש. 

דף מקורות ומאמרים: